קרקוב
התעוררנו מוקדם בקרקוב וירדנו לארוחת הבוקר במלון, לא לפני שוידאנו שאכןם הלחצן של איש המזוודות פועל. הגענו לחדר האוכל, שבעצם ממוקם במסעדה שנמצאת בחזית המלון שם חיכה מלצר שטרח על ארוחת הבוקר.
חיפשתי מלמעלה, חיפשתי מלמטה - אבל אין - לא היה מיץ. רק קפה. אז ביקשתי תפוזים, משקה שאני שותה בכל בוקר בטיול הזה, ואחרי כמה דקות המלצר הגיע עם תפוזים. כוס. אחת. קטנטנה.
זה היה מפתיע, כי בשאר בתי המלון השתיה הקלה היתה חופשית, ופה קצת התקמצנו... וזה נראה היה מוזר.
אז אחרי שדאגתי שכל השולחן יקבל כוסות תפוזים, יצאנו לדרך עם האוטו כדי לבקר בבית הכנסת השני (יש סה"כ 3) שנמצא באיזור.
בבית הכנסת הזה (ששמו פרח מזכרוני) יש נציג חב"ד וגם חנות שמוכרת דברים כשרים (אם אתם נתקעים בלי פסטה - תקפצו - עכשיו פתוח). בית הכנסת מטופח ומשומר ונציג חב"ד הנחמד הזמין אותנו פנימה "עליו" מבלי לשלם. הוא הראה לנו את בית הכנסת וכל אחד מצא את הפינה הפרטית שלו כדי להודות לאלוהים על המסע הזה.
אז אחרי כל הברכות והאיחולים יצאנו לדרך. עצרנו לביקור פרטי באחד המפעלים באיזור ומשם המשכנו אל וורשה.
אחרי נסיעה ארוכה, עם לא מעט פקקים, הגענו לוורשה. מבעוד מועד שוחחתי עם המלון וביקשתי מהם פרטים לגבי מקום שאפשר לראות בו ערב פולקלור פולני. המלון בירר ובאמת החזיר לי שם של מקום שעורך אירועים כאלה. בדיקה קטנה בגוגל הראתה שזה נמצא במרחק של 2.5 ק"מ מהמלון.
אז אחרי כל הנסיעה של אותו היום, הגענו רצוצים ועייפים לוורשה, שמנו את הדברים בחדר, התאוששנו ויצאנו אל העיר העתיקה, שברגע שהגענו אליה הבנו שהיא נראית בדיוק כמו כל הערים העתיקות בפולין. כבר לא היה לנו כוח להמשיך ולהסתובב, והחלטנו ללכת לערב הפולקלור אשר כה ציפינו לו!
בכוחותיו האחרונים סחב אותנו ה GPS בין בתים ומדרגות (מה יש להם עם מדרגות הפולנים האלה?) עד שלאחר דקות ארוכות של הליכה ברגל, הגענו אל המועדון האקסלוסיבי עליו המליץ המלון.
הממ... נראה שקט משהו.
נכנסנו.
מסתבר שהמלון "קצת" הטעה אותנו... לא ערב פולקלור כי אם ערב ריקודים - ואחד כזה שלא מתחיל עכשיו אלא רק בעוד חצי שעה. ההבדל הוא שיש מוזיקה, ומי שרוצה - קם לרקוד. בשלב הזה החלטנו לקום ולעשות אחורה פנה לכיוון המלון, ולאכול שם משהו (או את פקיד הקבלה...)
בדרך למלון שיחקתי קצת עם המצלמה וצילמתי כמה תמונות נחמדות של התנועה בסמוך לגשר. התמונות יצאו מאוד יפה, אבל בשלב מסויים הרגשתי שמשהו עולה עליי. זה היה קצת לא נעים, אז הבטתי למטה וראיתי עכבישים. ברבים. מטפסים עליי!! . מתברר שעל כל הגשר חיים אלפי עכבישים ואני פשוט הפרעתי להם עם המצלמה שלי...
אחרי ששבו עכבישים לגבולם, הגענו לאיזור המלון, אכלנו ארוחת ערב טובה ומוקפצת והלכנו לישון, כי למחרת היתה לנו פגישה עם... מריים!
חיפשתי מלמעלה, חיפשתי מלמטה - אבל אין - לא היה מיץ. רק קפה. אז ביקשתי תפוזים, משקה שאני שותה בכל בוקר בטיול הזה, ואחרי כמה דקות המלצר הגיע עם תפוזים. כוס. אחת. קטנטנה.
זה היה מפתיע, כי בשאר בתי המלון השתיה הקלה היתה חופשית, ופה קצת התקמצנו... וזה נראה היה מוזר.
אז אחרי שדאגתי שכל השולחן יקבל כוסות תפוזים, יצאנו לדרך עם האוטו כדי לבקר בבית הכנסת השני (יש סה"כ 3) שנמצא באיזור.
בבית הכנסת הזה (ששמו פרח מזכרוני) יש נציג חב"ד וגם חנות שמוכרת דברים כשרים (אם אתם נתקעים בלי פסטה - תקפצו - עכשיו פתוח). בית הכנסת מטופח ומשומר ונציג חב"ד הנחמד הזמין אותנו פנימה "עליו" מבלי לשלם. הוא הראה לנו את בית הכנסת וכל אחד מצא את הפינה הפרטית שלו כדי להודות לאלוהים על המסע הזה.
אז אחרי כל הברכות והאיחולים יצאנו לדרך. עצרנו לביקור פרטי באחד המפעלים באיזור ומשם המשכנו אל וורשה.
וורשה
אחרי נסיעה ארוכה, עם לא מעט פקקים, הגענו לוורשה. מבעוד מועד שוחחתי עם המלון וביקשתי מהם פרטים לגבי מקום שאפשר לראות בו ערב פולקלור פולני. המלון בירר ובאמת החזיר לי שם של מקום שעורך אירועים כאלה. בדיקה קטנה בגוגל הראתה שזה נמצא במרחק של 2.5 ק"מ מהמלון.
אז אחרי כל הנסיעה של אותו היום, הגענו רצוצים ועייפים לוורשה, שמנו את הדברים בחדר, התאוששנו ויצאנו אל העיר העתיקה, שברגע שהגענו אליה הבנו שהיא נראית בדיוק כמו כל הערים העתיקות בפולין. כבר לא היה לנו כוח להמשיך ולהסתובב, והחלטנו ללכת לערב הפולקלור אשר כה ציפינו לו!
בכוחותיו האחרונים סחב אותנו ה GPS בין בתים ומדרגות (מה יש להם עם מדרגות הפולנים האלה?) עד שלאחר דקות ארוכות של הליכה ברגל, הגענו אל המועדון האקסלוסיבי עליו המליץ המלון.
הממ... נראה שקט משהו.
נכנסנו.
 |
| מה זה? איפה כולם? |
בדרך למלון שיחקתי קצת עם המצלמה וצילמתי כמה תמונות נחמדות של התנועה בסמוך לגשר. התמונות יצאו מאוד יפה, אבל בשלב מסויים הרגשתי שמשהו עולה עליי. זה היה קצת לא נעים, אז הבטתי למטה וראיתי עכבישים. ברבים. מטפסים עליי!! . מתברר שעל כל הגשר חיים אלפי עכבישים ואני פשוט הפרעתי להם עם המצלמה שלי...
אחרי ששבו עכבישים לגבולם, הגענו לאיזור המלון, אכלנו ארוחת ערב טובה ומוקפצת והלכנו לישון, כי למחרת היתה לנו פגישה עם... מריים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה